אודות שמעון אמסלם

קורות חיים בקצרה נכתב בשנת 2011/2010

קורות חיים על קצה המזלג :
שמי אמסלם שמעון יליד ישראל מ- 12.11.1955. נולדתי בעיר צפת ועל כן קוראים לי שמעון {על שם רבי' שמעון בר יוחאי} , במקור הוריי עלו ממרוקו בשנת 1955.
את שנות ילדותי עברתי בשדרות כולל מלחמת ששת הימים שכבר אז שמענו קולות נפץ עד היישוב, מסתבר שאחרי 60 שנה כלום לא השתנה לצערנו הרב.
בשנת 1969 סיימתי בית ספר יסודי ולא היה בנמצא ,היכן להמשיך ללמוד כיתה ט' תיכון,
נאלצתי לעזוב את העיירה שדרות, ונרשמתי לבית הספר החקלאי "אשל הנשיא" במסגרת פנימיה.
אלו היו הנורמות של ילדים מהפריפריה, חוסרים במסגרות חינוך מתאימות, תשתית חינוכית, מורים לא הגיעו ללמד. ובגלל חוסר במורים, גויסו חיילות בשרות סדיר ללמד בבית ספר יסודי.
מזיכרוני – חיילות הגיעו לבתי ההורים ללמד קרוא וכתוב , הוריי עלו חסרי השכלה יסודית מינימלית,
ממרוקו, אך אבי למד והשלים השכלה ראשונית בלילות.
בפנימייה הייתי תלמיד שקדן וחרוץ, המפקח החליט לשדרג אותי למגמה עיונית במקום חקלאית.
במגמה העיונית למדו בעיקר ילדי קיבוצים מהסביבה.
ב- 1970- אבי- הבין שאין עתיד לילדים בפריפריה, בלי אפשרות לחינוך ברמה נאותה.
עברנו לחיפה העיר הגדולה.
אבא {עליו השלןם} עזב מקום עבודה מסודר עם וותק 18 שנה והחליט לנסות את מזלו בחיפה, ללא ידע מוקדם בעסקים, קנה סופר מרקט בכרמל והחל את דרכו בעיר הגדולה.
אנו הילדים ואימא {עליה השלום} נאלצנו לעזור לאבא בפרנסה אחרי שעות הלימודים.
הבדלים גדולים נכרו כבר אז ברמת החינוך בין הפריפריה לעיר הגדולה.
שוב נשלחתי להמשך לימודים בפנימייה צבאית : בית הספר הטכני של חיל האוויר שם הכשירו אותנו אך ורק לצרכי הצבא, הוכשרתי במשך 4 שנים כטכנאי מכ"מ , שירתי 5 שנים בחיל האוויר.
אחת הבעיות העיקריות שכבר אז נהגו למיין, והכוונת ילדים לא לפי כשרון אלה לפי צרכים או ציונים.
אותי דווקא עניין יותר מכונאות – אך נשלחתי למגמת אלקטרוניקה בגלל ממוצע ציונים גבוה, ולא בגלל משיכה או כשרון אחר, שם הצלחתי פחות.
ולראיה האלק' שלמדתי כבר עברה מהעולם, נתתי 9 שנים מחיי בשביל כלום.
עודי משרת בקבע נישאתי לאשתי היקרה היקרה בשנת 1977 .
בשנת 1978 שכרתי סופר מרקט בכרמל עם תחילת חיי האזרחים :
***שוב הלקוחות הזקנות של הכרמל התאהבו בבחור הצנום {הפראייר} והחכם, כל בוקר נשיקות חיבוקים, והרגשתי בעננים, רק ש – תוך עשרה חודשים פשטו לי את העור , ואת הרגל ביחד , אותם זקנות מהכרמל, גנבו ללא רחם ורק שפקחתי יותר עיניים, נפלו ברשת כנופיה של 5 זקנות.
סגרתי את הסופר הצטרפתי לאבא בניהול ובעבודה קשה של עסק משפחתי חדש.
יבוא והפצה של כלי בית מתנות ומוצרי צריכה.{בשנת 1978/9} קנינו חברה אחרי פשיטת רגל והיה קשה מאוד להחזיר אמון של לקוחות וספקים. כעבור שנים לא מעטות החברה נחשבה לגדולה בארץ.
****בשנת 1983 הייתה אינפלציה 300% עד 400% בארץ, אי אפשר היה לנהל עסקים,
כל יום נאלצנו לעדכן מחירים, עד שהחלנו למכור לפי שער דולר יציג, מיד הממשלה אסרה זאת. נכסים והון איבדו מערכן וממש התאדו, אנדרלמוסיה ממש.
באינטואיציה עסקית שלי החלטנו למכור במזומן עם הנחה כדאית, החלטה גורלית בדיעבד, נתנו הנחת מזומן 25% עבור חודש תשלום קבלנו 27%, בצעד הראשון.
חיסלנו חובות והלוואות לבנקים, בשוק נחשבנו מטורפים אמתיים.
מחיר עלות היה 100 שקל מכרנו ב – 95 תמורת מזומן, שילמנו מזומן עלות הייתה 73 שקל הרווח 27% ממוצע במידי, חובות חוסלו במהירות העסק צמח במהירות, המתחרים פשטו רגל בגלל חובות לבנקים החברה פרחה והחלנו להשקיע בנכסי נדלן – שעד ימים אלו גדלו בהיקפם, ומכניסים תשואה יפה ושכ"ד קבוע .
בשנת 1984 שמעון פרס + גדעון פת + ישראל קיסר חתמו על עסקת חבילה למשק.
האינפלציה ירדה במהירות ל – 30% ומטה, אפשר היה להתחיל לחיות.
****1986 ואני כבר אב לשני ילדים והמשכורת כשכיר לא הספיקה למחיה בכבוד.
ביקשתי העלאה במשכורת וקבלתי סירוב מאבא, החלטתי להתפטר מהעבודה.
כבר באותו הערב אימא {עליה השלום} פיטרה את אבא והמליכה אותי כבעלים חדשים לעסק המשפחתי, כמובן שלא הסכמתי ואז יצרנו שותפות משפחתית.
***התחלות קשות {עבדתי ב 3 מקומות } כדי להשלים הכנסה ולשלם חובות על חלקי בשותפות .
בחברה החדשה שילשנו את המחזורים, , עבדנו במרץ החברה פרחה כמו כן גם הפרנסה והרגשתי רווחה כלכלית.
בשנת 1993 הגענו לשיא במחזורים ושיא בצמיחה מיצנו מקסימום אפשרות לגודלה של ישראל, רשתות שווק היוו תחרות קשה.
***בתחילת שנת 1993 קיבלתי טלפון והצעה להגיע לרוסיה לנהל חברה : בתחום ההתמחות שלי כלי בית, ומוצרי צריכה יבוא ושיווק לרוסיה, לפתוח שווקים חדשים מוצרים חדשים, כי השוק היה ריק לחלוטין.
תחילה התייחסתי כבדיחה, לפי התרשמות מהתקשורת חשבתי שהוא מטורף אמתי, מה יש לחפש שם?
אחרי לחץ ושכנועים בלתי פוסק הגעתי לביקור במוסקבה להתרשם מהחברה.
זה היה הלם אמתי לא האמנתי למראה עיניי לא דמיינתי שמעצמה כזו עם היסטוריה כזו,
עם יכולות כאלו :תרבות , ספורט, חלל , מדע תאטרון בכל תחום היו מס 1 בעולם. הלם ממש מהשעה הראשונה אחרי הנחיתה, אין תאורה בשדה תעופה בינלאומי, תאורת רחוב, מוצרי צריכה בסיסים לא היה בנמצא. נאלצתי להביא מהארץ מצרכי יסוד שיהיה לשעת חירום.{גם נייר טואלט}
מוסקבה עיר בירה של מעצמה עם 14 מיליון תושבים, עיר עם עצמה, בממדים שאנו לא מכירים.
וגם יחסית לעולם, רכבת מטרו מהטובות בעולם, עיר בת 850 שנה עם היסטוריה מפוארת, כבישים עם 6 מסלולים בכל צד בתוך העיר, טבעות היקפיות שרק להתקנא כבר אז חשבו על הרוחב מדהים, תכנון בניין ערים.
1993 עיר מתפוררת, הזנחה, לכלוך תאורת רחוב לא פועלת, שומו שמיים פחד אימים. ברמת האזרח הקטן צרכיו המינימליים, הכול פשוט התפרק, חסכונות נמחקו, משכורות לא שולמו, פנסיונרים הפכו לעניים מרודים ושלא נזכיר את הערים הרחוקות, והכפרים בפריפריה הרחוקה מהמרכז.
אחרי 10 ימי הסתגלות במוסקבה החלטתי לקבל את ההצעה הייתה מאוד מאוד נדיבה.
תנאים סופר טובים {כמו מנכ"ל של בנק בישראל}
**19/09/1993 אשתי חזרה לארץ נשארתי לבד – פשוט דיכאון שלא חשתי כמותו בחיי—ואין מילים אחרות לתאר, לבד בודד אב ל 3 ילדים, זרוק בדירה מוזנחת ומטונפת, טפטים חום כתום, חושך בעניים.
שכרו עבורי דירה לא היה שם כוס לשתייה, שתינו מצנצנות, הריחות שנודפים מכל מיזרון,
כשהחלטתי קודם לשפץ ולראות נקי , לבן בעיין בעלת הדירה התלוננה שהפכתי את הדירה לבית חולים סטרילי, ובעצם זה מה שרציתי ייחלתי ואהבתי.
אנרכיה שלטה בכל המעמדות : מהאזרח הקטן ועד הנשיא ילצין הגדול.
דרישה לשוחד בכל צעד, בכל פינה , בכל צומת, אין סיכוי לעבור יום בשלום ללא סחיטה ובמיוחד, מאנשי עסקים מערביים.
בשבוע ראשון לעבודה – ואינני מבין מילה כלל וכלל, שכרו עבורי מתורגמן + נהג.
הבוס מגיע למחרת עם קטלוג תבחר מכונית וצבע שאתה רוצה, קנה 6 מכוניות אלפא רומיאו כאילו קנה 6 כיכרות לחם. אני בחרתי אדום ומכאן התחלתי את הפרויקט עבודה.
ההיגיון לא תופש קיצוניות וקצוות, לבוס הכנסות של מאות אלפי דולרים בחודש,
ולאנשים לכאורה אין כוח קניה, אז בעצם : כולם גנבו מכולם, מסים אף אחד לא שילם,
האזרח כל יום צרך במשכורתו לחיות את היום, בלי עתיד בלי תקווה ובלי חלו או שלום.
הסיפורים כאן יכולים להמשיך עוד המון המון דפים.
אחרי 6חודשי עבודה ארגנתי עסק לתפארת – איחדנו מחסנים הפכנו חנות ענק, בשרות עצמי הראשונה ברוסיה, הכשרנו עובדים, ניהול מלאי מחסנים משלוחים לחניות ,
הכול ברמה ושיטה מערבית, התגברתי על השפה תוך שנה כבר תקשרתי ברוסית.
בתום שנה לעבודה בתפקיד מנכ"ל, הבוס התחיל להסתבך עסקית ולסבך אותי.
פרשתי מניהול העסק, עברתי למדינת קזחסטן הקמתי חברה חדשה,
סיפור הצלחה מדהים, שנה עבודה ויכולתי כבר לקנות 50% מהחברה של הבוס במוסקבה. שוב שנה עברה, שוב תסבוכת עסקית, שוב אולטימטום , ואז כבר רכשתי 50% נוספים סוף סוף אני הבוס לעצמי ובעלים של החברה, – ואני כבר בן 43 עם חזון ותכניות מפורטות.
תכניות לחוד מציאות לחוד – רוסיה מתפרקת בגלל אי יכולת החזר חובות,
17/08/1998 פיחות של 600%, 1$ היה שווה 2.3 רובל, תוך שבועיים 1$ = 27 רובל, אימי נפטרה בפתאומיות דום לב , עולם חרב עליי בשבוע.
רק להבנה : הייתי חייב 2 מיליון $ חובות ספקים, את המכירות עשינו ברובלים.
כל פיחות מקומי הוא חגיגה ליצואנים ואסון ליבואנים, ובמיוחד אם יש חובות פתוחים .
שוב נדרשתי להפעיל שיקול דעת, באומץ עם תובנה ותכנון.
ההחלטה שלי למכור במחירים זולים במחצית עלות הפיחות {לפי חישוב 15 רובל ל – 1$} – על פניו המחירים נראו/נשמעו זולים, נוצר אצלי תור בחניות, פשוט האזרח קנה כל מה שזז. {אכול ושתה היום כי מחר מי יודע? אולי תמות}
עוד החלטה מאוד אמיצה לצבור רובלים ולא לרוץ להחליף מהר, שוב החלטה נכונה בדיעבד.
המטבע רובל התחזק והתייצב על 15/16/17 רובל – 1$ .{במקום 27-36 שהגיע בשיא}
עם רווחים על המוצר של 300-600 אחוז % אפשר היה לעבור תקופה של שנה עם רווח קטן ולחסל חובות במטבע זר.
שנת 2000/1 ויש לי כבר רשת של 38 חנויות חלקם הקטן היה בזכיינות,
ללא חובות, עם 168 עובדים רשת שיווק סיטונאי בכל רחבי רוסיה .
לשם המחשה לקוח היה מקבל סחורה אחרי 3 שבועות שנשלחה מהמחסנים שלי אליו ברכבות, כן 3 שבועות נסעו רכבות משא בכוון, זו גודלה של רוסיה – פשוט הלם.
היה לי מחסן 5000 מ"ר עם ניהול ברמה גרמנית, ניקיון סדר, המחסן ממוחשב
לפי פריט ומקום – כול סבל יכול לארוז הזמנות גם אם לא הכיר את המוצר,
לא אפרט לפרטים, אבל עברתי שודים עם נשק חם, פשיטות מטעם אנשי חוק בדרגות גבוהות, סחיטת כספים פרוטקשן שעלה 8,500$ לחודש, ואסור לאחר בתשלום {לכאורה כמו תשלם לקופת חולים}
גנבות מתוך העסק על ידי העובדים, טיסות במטוסים רוסים, כניסה לתא הטייס, שוחד לדיילים,
הימורים בקזינו בסכומים דמיוניים, חוויות טובות, מסוכנות, פחות טובות.
הכנסות החברה צמחו בצורה מדהימה – בשנת 2005 החלה האטה, שוב בגלל רשתות
שווק שנפתחו כמו פטריות, החלתי בקיצוצים וצמצום היקפים עם מבט החוצה להתקפל.

לטוס כל שבוע/שבוע לחול ובבית עייפתי, תערוכות נסיעות למפעלים ועוד.
בשנת סוף 2007 הגיע היום המיוחל והגיע קונה רציני לעסק , המכירה סוכמה ב 15 דקות וכמו באגדות העסק נמכר בשלמותו, במיליוני דולרים וחזרתי לארצנו הקדושה.
2008 משבר כלכלי עולמי – ואני בחוץ – ובעצם בפנסיה, שוב תיזמון וגורל נפגשו.
מכאן החל הרומן עם אתר כלכלי מהראשונים "שחקן מעוף " חבר פעיל מין המניין.
התמניתי על ידי הבעלים למנהל חדר//פורם אופציות מעוף, הרבה עדיין לא ידעתי בתחום אבל ניהול חדר היה לי מספיק כשרון . מ- 15 חברים צמח הפורם ל – 1200 גולשים קוראים את החומר שכתבתי כל יום, בצ'אט השתתפו מאות חברים ביום.
במקביל סחרתי בכל תחום שזז – מבין, לא מבין – העיקר סוחר – הרבה חזק ומסוכן.
עד שהגיע ספטמבר 2009/10 ובום טרח , נפילה לבור עמוק.
הרומן התחלתי עם שוק ההון הפסדתי כמה מיליונים, אך לא הייתי מוכן לוותר, שוב ישבתי למדתי עד שהבנתי בעצם שאין לאף אחד סיכוי להרוויח במעוף, לא סחרתי עצרתי את גלגל המוות שכמעט ומחק אותי, ואת עמלי, ואת הוני {אבל רק כמעט} הקדשתי זמן ללימוד מעמיק ומקצועי. רק שכל הקורסים לא עזרו לי כלל להרוויח.
החלתי לעקוב אחרי מספרים ומחירים, סטטיסטיקות, תכנתי תוכנות מיוחדות שלי, וכאן גיליתי שאפשר כן ללמוד ואפשר כן להרוויח, רשמתי כללים שאסור לעשות , ומה מותר לעשות, איך ומתי כדאי לסחור.
כאדם מנוסה כבר בוגר בשנת 2012 החלתי שרות איתותים במעוף – הצלחות
דמיוניות ותשואות פשוט בשמיים גם 100 וגם 150% בחודש, רק שסוחרים וחברים המשיכו להפסיד. בעיה, בעיה,בעיה. ואז התעמקתי וחקרתי את תחום הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי כול משקי.
תובנות : אופיו של האדם נגוע בהימור , וחמדנותן – אנחנו מתקשים ליישם חוקים, למלא הבטחות לעצמנו,
כולנו מלאים אגו ומנופחים כמו בלון, בטוחים בעצמנו, לא יכולים להשלים עם הפסד קטן , עד שההפסדים גוברים/או עולים על יכולות שלנו.
לא מספיק שיהיה שרות איתותים או מנטור הטוב בעולם, אם הסוחר לא משלב את הכללים החוקים, מוותר על האגו של עצמו, מנתק את הרגשות, ופועל מכנית,
יש פסק דין אחד אחיד לכולם – הפסד צורב וכואב.
מחודש מרץ 2013 הקמתי אתר שלי ובלעדי – "גולד –סיגנל".
כאן מתאספים סוחרים בשוק ההון וגם לאופציות מעוף, בהדרכתי ובהובלה שלי.
החברים תומכים, עוזרים, חולקים ומביעים דעות, האתר ייחודי עם צ'אט חי 24/7 . נתונים און ליין , מדדים און ליין, גרף גלום יחיד בארץ, סיעור מוחות, והנאה.
חולקים דעות מחליפים דעות, והעיקר בצורה חברית תומכת אוהדת ואוהבת.
בכבוד רב – מקווה שנהנתם
אמסלם שמעון–amsalem1111@gmail.com
http://gold-signal.co.il/
אמסלם שמעון –הנייד = 0544-777705.