מעט הסבר , למושגים ומילים ששמעתם והתביישתם לשאול.
היסטוריה
היסטוריה תחילתה של הנאסד"ק בשנת 1971 כלוח מודעות אלקטרוני אשר פרסם שערי היצע וביקוש, אך לא ביצע עסקאות קנייה ומכירה. בהמשך החל לפעול כשוק והפך לשוק המניות המקוון הראשון בעולם. בתי ההשקעות הגדולים לא היו מאושרים מכניסתו של המתחרה החדש לזירה משום שעיקר הכנסתם ממסחר הייתה מהפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה בשוק בכל רגע נתון, זאת על-פי שיטת המסחר האמריקאית על ידי עושי שוק. כניסת הנאסד"ק, הבורסה החדשה והשקופה יותר, הקטינה את הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ופגעה בהכנסותיהם של בתי השקעות.
בורסת הנאסד"ק הפכה לאבן שואבת לחברות ההיי טק . היא חדשנית יותר, יש לה דרישות קבלה נמוכות מאשר ל- NYSE, הבורסה לניירות ערך בניו-יורק, והיא אף דאגה לפרסום עצמי. מתוך כל אלה הפכה הנאסד"ק לבורסה המרכזית למניות של חברות ההיי טק. באוקטובר 1971, השנה הראשונה לפעילות הנאסד"ק, הנפיקה לראשונה מניות לציבור חברה אלמונית למחצה בשם אינטל, אשר נוסדה רק שלוש שנים קודם לכן, וגייסה 6.8 מיליון דולר. הצלחתה של אינטל בסוף שנות השבעים היוותה אבן דרך ראשונה לצמיחה של ענקיות מחשבים כמו אפל שבהנפקתה הראשונה בדצמבר 1980 גייסה כ- 100 מיליון דולר, מיקרוסופט שהנפקתה הראשונה הייתה בשנת 1986, וענקיות תקשורת כגון סיסקו, שבהנפקתה הראשונה בפברואר 1990 גייסה כ- 50 מיליון דולר וקואלקום שהנפקתה הראשונה הייתה בדצמבר 1991.
בועת הדוט -קום היא בועה כלכלית שהתקיימה בין השנים 2001-1995. בין השנים 1999-1997, הונפקו בנאסד"ק מאות חברות אינטרנט והיי טק שהגיעו לתמחור עתק. חברות בעלות הכנסות של מיליוני דולרים בודדים הונפקו על פי שווי חברות של מאות מיליוני ואף מיליארדי דולרים. בשיא הבועה, בתחילת שנת 2000, החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם הייתה למשך מספר ימים סיסקו, אחריה במקום השני מיקרוסופט ואחריה במקום השליש ג'נרל אלקטריק..
תקופת זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות-אינטרנט רבות. שילוב של צמיחה מהירה של מחירי המניות, ספקולציות של יחידים לגבי ערכן של המניות, וזמינותם הגדולה של כספי השקעות מקרנות הון סיכון רבות יצרו סביבה שבה רבים מהעסקים הללו דחו מודלים עסקיים רגילים והתמקדו בנתח השוק במקום ברווח של החברות. במרץ 2000, מדד הנאסד"ק הגיע לשיאו ועמד על 5132.52 נקודות. התפוצצות בועת הדוט -קום ציינה את תחילתו של מיתון במדינות המפותחות במהלך השנים שלאחר מכן.
נאסד"ק מול NYSE
בשנת 1999 עבר מספר החברות הנסחרות בנאסד"ק את מחצית החברות הנסחרות בבורסות בארצות הברית, ואולם שווי השוק של המניות הנסחרות ב NYSE נותר יותר מכפול משווי השוק של מניות הנאסד"ק גם בזמן בועת הדוט -קום.
בשנת 2005 היה מחזור המסחר היומי הממוצע בנאסד"ק 1.8 מיליארד מניות, גדול בכ-50% ממחזור המסחר היומי ב-NYSE. בסוף שנת 2005 היה שווי השוק הכולל של מניות הנסחרות בנאסד"ק כ-4,000 מיליארד דולר ושל מניות הנסחרות ב-NYSE פי ארבעה מכך.
קל להבדיל בחברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק על פי סמל המניה, אשר בנאסד"ק הוא בן ארבע וחמש אותיות, לעומת אות אחת עד שלוש ב-NYSE.
חברות ישראליות בנאסד"ק
לחברות האמריקאיות הנציגות הגדולה ביותר במסחר בבורסת הנאסד"ק, מיד אחריה, מבין כל המדינות הזרות הסוחרות בנאסד"ק, ישראל היא המדינה עם הכי הרבה נציגות של חברות. הסיבות לכך מגוונות:
תנאי הכניסה לבורסת נאסד"ק הם נמוכים יחסית לאחות הגדולה – בורסת ניו יורק.
המיצוב של הנאסד"ק כבית לחברות טכנולוגיה חדשניות.
שאיפת חברות טכנולוגיה ישראליות לזכות בחשיפה ולגיטימציה בארצות הברית שהיא שוק היעד העיקרי שלהן.
חברות ישראליות "גילו" את הנאסד"ק מוקדם, כשהייתה בורסה קטנה וצעירה וההצלחה שלהן עודדה חברות נוספות ללכת בעקבותיהן. כמו כן, זה גרם לחתמים האמריקאים להתייחס בחיוב לחברות ישראליות.
החברה הישראלית הבולטת בנאסד"ק בשנות השמונים הייתה סאיטקס (SCITEX), בתחילת שנות התשעים ECI Telecom בסוף שנות התשעים צ'ק פוינט (CHECKPOINT) ובעשור הנוכחי טבע (TEVA). צ'ק פוינט וטבע אף זכו להיכלל במדד נאסד"ק 100, המדד המוביל של בורסה זו.
חברות נוספות הנסחרות בנאסד"ק ואינן ישראליות בהגדרתן, אך הן נוסדו על ידי ישראלים והן מנוהלות על ידי ישראלים. בשנות התשעים, הבולטת שבהן הייתה אפי (EFI) שנוסדה על ידי אפי ארזי, ובשנים האחרונות סנדיסק (SANDISK) שנוסדה על ידי אלי הררי וקנתה את מתחרתה הישראלית אם סיסטמס (M-SYSTEMS.)
מדד דאו ג'ונס
מדד דַאוּ ג'וֹנְס (באנגלית: Dow Jones; שמו המלא מאנגלית: ממוצע התעשייה דאו ג'ונס, באנגלית: Dow Jones Industrial Average; ידוע גם בשמו המקוצר: "הדאו"), הוא מדד המשקלל את השינוי הרצוף בשערי 30 מניות נבחרות של חברות ענק אמריקאיות בבורסה לניירות ערך בניו יורק. בנוסף למדד התעשייה הנ"ל קיימים גם מדדי דאו ג'ונס אחרים לענפי כלכלה שונים בארצות הברית ולבורסות מסביב לעולם; אך השם המקוצר מדד דאו ג'ונס מיוחד למדד ספציפי זה שהיה במשך עשרות שנים המדד המקובל ביותר למדידת השינויים היומיים בשערי המניות בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למרות שבשמו הרשמי כלולה המילה "תעשייה" רבות מהחברות שמניותיהן כלולות כיום במדד זה עוסקות בענפי כלכלה שונים לרבות בנקאות, ביטוח ושירותים.
מייסדו של המדד הוא העיתונאי צ'ארלס דאו, שהיה מהוגי רעיונות המדדים בעולם של שוק ההון. דאו ייסד את העיתון וול סטריט ג'ורנל והיה לעורכו. הוא גם הקים את חברת דאו ג'ונס אנד קומפני שאמונה על פרסום מידע מהשווקים הפיננסיים למשקיעים ולמתעניינים. דאו החל את רעיון המדד באמצעות רישום מניות ברשימות אישיות, ועם הזמן הדבר התפתח בהדרגה למדד הנמדד ברציפות והוותיק ביותר בבורסות ברחבי תבל.
המדד הראשון התפרסם ב-26 במאי 1896, והרכיבו אותו מניות של 12 חברות תעשייה גדולות בארצות הברית, כשמתוכן רק חברה אחת נכללת במדד גם כיום, חברת ג'נרל אלקטריק. ערכו ביומו הראשון עמד על 40.94 נקודות. באותה שנה הוא הגיע גם לשפל כל הזמנים של 28.48 נקודות.
ב-19 במרץ 1999 חצה המדד לראשונה את קו 10,000 הנקודות, בתום יום המסחר. חמישה שבועות אחר כך המדד חצה את קו ה-11,000 הנקודות. המדד שמבטא את התנהגות שוקי ההון האמריקנים צנח בשיעורים חדים במספר תקופות במשך העשורים הרבים שבהם הוא נמדד. עקב מלחמת העולם הראשונה הוא צנח ב-24.39% ב-12 בדצמבר 1914. במהלך המשבר הפיננסי הגדול שהתחיל ב-1929 הוא צלל לשפל שאותו לא חצה עד ל-1954. ב-1987 נחתך המדד ב-22.6% ביום שני ה-19 באוקטובר שידוע בכינויו "יום שני השחור."
חברה —-תעשייה —–תאריך הוספה למדד
3M תעשיות מגוונות 9 באוגוסט 1976
אלקואה אלומיניום 1 ביוני 1992
אמריקן אקספרס שירותים פיננסיים 30 באוגוסט 1982
קראפט מזון 22 בספטמבר 2008
AT&T תקשורת 1 בנובמבר 1999
בואינג תעופה 12 במרץ 1982
בנק אוף אמריקה בנקאות 19 בפברואר 2008
קטרפילר מנועים וציוד מכני הנדסי 6 במאי 1991
טרוולרס ביטוח 6 ביוני 2009
שברון אנרגיה 19 בפברואר 2008
חברת קוקה-קולה משקאות קלים 12 במרץ 1987
דו-פונט כימיקלים 20 בנובמבר 1935
אקסון מוביל אנרגיה 1 באוקטובר 1928
ג'נרל אלקטריק מגוון תעשיות 26 במאי 1896
סיסקו מערכות תקשורת נתונים 6 ביוני 2009
היולט פקארד מחשבים, מדפסות ושירותי מיחשוב 17 במרץ 1997
הום דיפו מוצרי בית 1 בנובמבר 1999
אינטל שבבים 1 בנובמבר 1999
IBM מחשבים ושירותי מיחשוב 29 ביוני 1979
ג'ונסון אנד ג'ונסון תרופות 17 במרץ 1997
JP מורגן צ'ייס בנקאות 6 במאי 1991
מקדונלד'ס מזון מהיר 30 באוקטובר 1985
מרק תרופות 29 ביוני 1979
מיקרוסופט תוכנה 1 בנובמבר 1999
פייזר תרופות 8 באפריל 2004
פרוקטר אנד גמבל מוצרי צריכה ביתיים 26 במאי 1932
יונייטד טכנולוג'יס תעופה 14 במרץ 1939
וריזון תקשורת תקשורת 8 באפריל 2004
וולמארט קמעונאות 17 במרץ 1997
חברת וולט דיסני בידור ותקשורת 6 במאי 1991מעט
ציטוט מאתר ויקיפדיה לשירותכם.